ביוגרפיה
להקת האריות הייתה להקת הקצב הפופולרית ביותר בשנות ה-60-70
שנות ה-60
האריות הם האחים חיימון ושוקי אלגרנטי. ב-1964 הם הצטרפו (תחילה שוקי בגיטרה, ואחריו חיימון בשירה) ללהקה של יגאל גורדון, "הגורדונס", במועדון שהקימה עיריית תל אביב. בסוף 1965 התפרקה להקת הגורדונס והאחים אלגרנטי הקימו את להקת האריות, כשבהרכב חבר גם המפיק לעתיד חיים סבן כנגן בס. הלהקה שרה באנגלית וזכתה להצלחה בהופעות במועדונים רבים בהם "מנדיס" המיתולוגית של רפי שאולי ואישתו מנדי רייס דייויס ובהופעות שאירגן לה מפיק אחר לעתיד בשם יהודה טלית.
ב-1968 הפך סבן לאמרגן הלהקה והעלה את הרעיון לצרף ללהקה כוכבים מלהקות אחרות ולהקים סופר גרופ.
לאחים אלגרנטי צורפו דני שושן (מהנסיכים) בשירה ובס משה בויאנג'ו (מהכוכבים) בתופים, דייב ווטס (מהטורנדוס הבריטית, "טלסטאר") ודוד יפרח בשירה וגיטרה (הצטרף לתקופה קצרה). הם הקליטו תקליטון ראשון בעברית עם השירים "מאמא" ו"משוגע לתלתליך" ששרו דוד יפרח וחיימון , "זיכרונות" ששר חיימון ו"שובי נא אלי" ששר דני שושן. הלהקה גם צולמה לסרטו של אורי זהר "השכונה שלנו" בהופעה בדיסקוטק, מלווה את ציפי שביט באלתור על "דרור יקרא".
האריות הופיעה במועדון "רינגוס" בבת- ים, מועדון "פאר" ו"קליפסו" ברמלה ,בבתי קולנוע ובכל רחבי הארץ בפני מאות צעירים משולהבים. לאור ההצלחה ההיסטרית פתח בעל המועדון שני מועדונים נוספים ברחוב המסגר בתל אביב, "החיפושיות" ו"האריות". החברים מליוורפול לא הגיעו למועדון על שמם, והאריות מילאה את מקומם בנדודים בין שלושת המועדונים, לעיתים באותו ערב, כשארבעה סבלים גוררים דרך הקהל הצפוף את אורגן ההאמונד הכבד שלהם מהמועדון הבת-ימי למועדון התל-אביבי, שמוקם בקומה חמישית של בניין ברחוב המסגר. היא ניגנה מעט חומר מקורי ובעיקר להיטים מחו"ל. כבר אז ידעו חברי הלהקה את כל הטריקים האפשריים ליצירת מופע מדליק, כולל זינוקים מן הבמה אל תוך הקהל המשולהב.
שמה של הלהקה התפרסם בכל הארץ והם החלו להופיע גם באוניברסיטאות, בטכניון, בעיר הנוער בגני התערוכה ועם להקות מפורסמות מחו"ל.
ב-1969 יצאה האריות, עם השם The Lions Of Judea, להופעות במועדון "האצ'טס" בלונדון. היא זכתה שם לתגובות מצוינות אפילו מלהקות צמרת אנגליות שהופתעו מהרמה הגבוהה של הלהקה הישראלית.
מפיק בחברת "פיליפס פולידור" הציע ללהקה להוציא תקליטון הלהקה הקליטה את השירים:
"Our Love's A Growing Thing" ו-""Katya באולפני "צ'פלס".
את השירים עיבדה הלהקה ביחד עם ביג ג'ים סאליוואן, הגיטריסט של טום ג'ונס.
האריות צולמה לתוכנית הטלוויזיה הבריטית "Color Me Pop" תוכנית בת חצי שעה והוצגה כ"הבטחה גדולה מישראל" ונראה היה שמדובר בלהיט בטוח, אך "פולידור" נקלעה לקשיים כלכליים והתקליטון כלל לא יצא בבריטניה. הלהקה חזרה ארצה וכאן הפך השיר ללהיט ענק ואף הדיח את הביטלס מראש מצעד הפזמונים!
בהמשך השנה יצאה הלהקה שוב להופעות באירופה, אך במהלכן חש חיימון געגועים אל חברתו בת ה-15 (לימים רעייתו, מירי אורן) והחליט לחזור לישראל. כאן הוא הצטרף במקרה להקלטה של להקת הצ'רצ'ילים "קוראל לאוהבים צעירים" של באך. חבריו המשיכו בלעדיו לבריטניה והופיעו מעט, אך הרכבה המוצלח ביותר של הלהקה הגיע לסוף דרכו: ווטס נשאר בבריטניה ושושן פרש והצטרף לצ'רצ'ילים.
שנות ה-70
מראשית 1970 קמו הרכבים אחדים של האריות, שכללו את האחים אלגרנטי ומשה בויאנג'ו עם כל מיני נגנים, שהצטרפו בדרך כלל לתקופה קצרה. ההיסטוריה של האריות מאז שנות השבעים משקפת את מאבקי ההישרדות המתמידים והמגוונים שאפיינו את הרוק הישראלי תמיד. הם ניסו הכל:
עם משה זהר באורגן ויאן טייגן (מהריבועים האדומים הנורבגית) בבס ושירה הוקלטו "את לא טובה", "פנטום אדום", "Mary Cries Help" ו" Home Bring Our Love Back ","I've Got Sunshine I've Got Luck" ו"Where I Belong". ג'קי בראון ולהקת Soul Man הקליטו ב-1970 שיר של חיימון: "שלי את".
ב- 1971 הוקלט לתוכנית טלוויזיה עיבוד רוק ל "באה מנוחה ליגע" (מ' נתן אלתרמן, ל' סמבורסקי). הלהקה הקליטה שירים לסרטיו של מנחם גולן "לופו" (בגרסה האנגלית) ואת הלהיט ""Far away לסרט "מלכת הכביש", והשתתפה בשירת קולות רקע בתקליטו של צביקה פיק זוהי הדרך שלי. חיימון השתתף בהלחנה ושר דואט עם אבי בהט בשיר "פופולומו" (מ' אבי קורן).
ב- 1972 הקליטה הלהקה עם הבסיסט משה לב-הר (מהעכבישים) שני שירים שכתב חיימון:
"Give Me" ו" Made Me Cry In Front Of The People". היא השתתפה בהופעות "שלום 72" בארה"ב וניגנה גם בהקלטות של יפה ירקוני ("תנו לי כוכב"), דודו עמיר ("לילה בלילה") ועליזה עזיקרי ("אוי ויי זה טרללה"). רומן שרון הקליט לפסטיבל הילדים לחן של חיימון לשיר "הפעמון".
ב-1973 הקליטו האריות את לחניו של חיימון ל"נולד גאון" (מ' חנן יבין) ו"Wheel Of Love". האריות ליוותה את הזמרת מרצדס בפסקול שהלחין חיימון לסרטו של יחיאל נאמן "המשכנע".
לאחר מלחמת יום הכיפורים חתם שוקי אלגרנטי קבע לשנה בצה"ל. חיימון ומירי נסעו לגרמניה, שם היא דגמנה והוא הקליט עם נגנים גרמנים. שני שירים שהקליט שם יצאו בתקליטון תחת השם אל גרנט והאריות: "Give me" ו"Satan What You Want From Me".
ב - 1974 חודשה הלהקה עם הבסיסט אילן דודמן (מהשמנים והרזים). מירי וחיימון זכו ב- 1975 במקום ראשון בפסטיבל הילדים עם שיר שהלחין חיימון, "הסעודה של הדובה" (מ' רותי סיפרוני) . הצמד הקליט לחנים נוספים של חיימון: "האושר הוא את ואני", "זוג יונים", "דף חדש" ו"אליל הנוער" (לזכרו של מייק ברנט) ,המילים של אילן גולדהירש וזכו בתואר צמד השנה.
משנת 1978 חלה האטה בפעילות הלהקה. האחים אלגרנטי הופיעו לעתים נדירות והתפרנסו מעיסוקים שונים שאינם בתחום המוסיקה, ביניהם ייצור אופנה, בוטיק ושיווק מוצרי פרפומריה.
שנות ה-80
ב-1980 חיימון הוכיח שהשיר "מאמי" של מיכאל פטישי התבסס על שיר שכתב שנים אחדות קודם לכן לנועם קניאל.
ב-1982 חידשו האחים אלגרנטי את האריות עם אבי טמסוט בבס ונתן סרוסי בגיטרות. ב-1986 הוציא ההרכב הזה של הלהקה קלטת נוסטלגית ובה כיסויים ללהיטי שנות ה-60 בשם
" "Songs Of Yesterday And Tomorrow
ההצלחה דחפה להופעות בסינרמה בהן ארחה להקת האריות את להקת הצ'רצ'ילים ,"המרמלדה" ו"הטרמלוס".הקלטת יצאה בדיסק ב-1993.
בסוף שנות ה-80 עזב שוקי את האריות והופיע לבד בשירי ארץ ישראל ולהיטי עבר באנגלית. חיימון הקליט כסולן ועם אשתו, לעיתים תחת השם האריות, והוציא תקליטי שדרים עם השירים "טלוויזיה", "לילה ויום", "נרקוד כל הלילה", "כמו שאהבנו" . בהקלטות ניגן חיימון עם נתן סרוסי בגיטרה והטכנאי דודי רוזנטל בקלידים.
שנות ה-90 והלאה
בשנות ה-90 המשיך חיימון להופיע עם הרכב שנשא את השם האריות: הגיטריסט אורי קם והקלידן אבי אלגרנטי, בנו של שוקי אלגרנטי. לאחר שאבי אלגרנטי עזב לתחום מוזיקת הטראנס והצליח ככוכב עולמי בתחומו (Space Cat) הצטרפה כזמרת וכקלידנית גם מאיה, בתו של חיימון.
בשנת 1997 הוציאה חברת "פונוקול" אלבום אוסף של מיטב להיטי הלהקה משנות השישים והשבעים.
הלהקה הופיעה בתוכניות טלוויזיה כגון: בטברנה עם שמעון פרנס , אצל יוני רועה ואצל אלדד זיו.
מאיה אלגרנטי בתו של חיימון החלה לעבוד על דיסק מקורי והוציאה תקליט שדרים עם השיר "אי-שם", הלהקה הקליטה תקליט נוסטלגי נוסף בשם ""Special . והוציאה תקליט שדרים עם השיר "די לאלימות" .
כיום ממשיכה הלהקה להופיע במקומות שונים בארץ בסגנון שנות ה-60-70-80 ולהיטים מכל הזמנים עם חיימון ומאיה אלגרנטי כסולנים.